בית-לחם הגלילית הוא מושב עובדים בשוליים הצפוניים של עמק יזרעאל, כ-6 ק''מ מזרחית לקרית טבעון, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

בית-לחם נזכרת לראשונה בתיאור גבולות שבט זבולון '' ...וישפוט אחריו את ישראל איבצן מבית לחם...'' (ספר שופטים פרק יב' פסוק ח').

בשנת 1906 הוקמה בתוך יער אלוני תבור מושבה טמפלרית (הטמפלרים היו גרמנים נוצרים שהקימו בארץ מספר מושבות). הטמפלרים בנו את בתיהם בסגנון אדריכלי אירופי, שהתאפיין בבתי אבן, ופתחו מושבה חקלאית מודרנית. במהלך מלחמת העלום השניה, חלק מהתושבים שיתפו פעולה עם השלטון הנאצי , גורשו ע''י הבריטים לאוסטרליה ואחרוני הטמפלרים גורשו מהארץ באפריל 1948, ע''י כוחות ההגנה.

בתוך תחומי המושב הוקם ביה''ס ''אלון הגליל'' אשר קיבל את שמו מעץ אלון עתיק שנמצא שסמוך אליו ולמדו בו תלמידים מהמושב וממושב אלוני אבא במשותף.

במושב 62 נחלות, כ-220 משפחות ו- 795 תושבים. במהלך השנים הקימו כ-60 בנים ממשיכים את ביתם במושב.

חלק מהמשפחות מתפרנסות עד היום מחקלאות (רפתות, לולים, זרעים, זיתים, ורדים וכו'), חלקן ממערכות חקלאיות טכנולוגיות וחלקן – מעסקים ותיירות.

בשנת 2006 הוקמה אנדרטה לזכר בני המשפחות של דור המייסדים, אשר נספו בשואה, המוצבת בחצר בית העם.

(למידע נוסף ויקיפדיה)